התפרצות מחלה בעקבות תאונת דרכים

דני, מנהל סחר בחברה גדולה במשק, החל לפני שנה וחצי לחוש עייפות בלתי מוסברת. שום שינוי לא חל בחייו שיכול היה לרמז על סיבה לכך. התזונה נשארה כשהייתה, וסיבה נפשית נפסלה על הסף. הזמן עובר ופיתרון אין, אלא רק החמרה של המצב – מעבר לתשישות נרשמה גם ירידה מתמשכת ביכולת הריכוז וקשיי זיכרון. ואם לא די בכך, כאבי שרירים ומפרקים החלו לטרוד את מנוחתו. תוסיפו לכך את מרכיב קשיי השינה אותם חווה, וקיבלתם מתכון לסבל בל יתואר. חודשים עברו עד שמצאו את הסיבה לכך – מחלת התשישות הכרונית, או בשמה הנוסף: מחלת היאפים. איש לא קישר בין אירוע זניח שהתרחש לפני שלוש שנים לבין התפרצות המחלה: תאונת הדרכים הקלה בה היה מעורב בעת שרכב על אופנוע.

מחקרים מוכיחים כי המחלה עלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה בעמוד השדרה הצווארי, אולם רק בשנים האחרונות נדרש בית המשפט לדון בקשר הסיבתי בין השניים ולאפשר לרוכבים שנפגעו לקבל פיצוי כספי בגין הפגיעה הדרמטית באיכות חייהם ולאור הירידה ברמת ההכנסה. למעשה, האירוע התאונתי עשוי לשמש טריגר או זרז למחלות שעל פניו נראות כבלתי קשורות אליו ומתפרצות זמן מה לאחר מכן. ייתכן שאותן מחלות כבר מקננות בגוף החולה, אולם האירוע הטראומתי משמש כזרז או טריגר להתפרצותן. כך למשל, תביעה על רקע זה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, ובה נטען כי תסמונת התשישות הכרונית בה לקה היא תוצאה ישירה של תאונת הדרכים. חברת הביטוח אליה הוגשה התביעה דחתה את טענתו של התובע כי קיים קשר סיבתי בין התסמונת לפגיעה.  לאור כך, מינה בית המשפט מומחית רפואית שקבעה בחוות דעתה כי לקות התובע נובעת גם מתאונת דרכים, ועל כן יש לקשור בין השניים. בסופו של ההליך, בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד בשיעור של כ-1.7 מיליון שקלים.

מחלת היאפים היא דוגמה אחת מיני רבות לכאלו שמתפרצות אצל רוכבי דו-גלגלי בעקבות אירוע טראומתי של תאונת דרכים. כך למשל, גם המחלה הארורה פיברומילגיה –  מחלה כרונית שגורמת לכאבי שרירים שלדיים עזים בכל הגוף, ואם אין בכך די, היא מלווה בסימפטומים נוספים כגון שינויים במצב הרוח, קשיי שינה, כאבי בטן ותחושת חולשה כללית טורדנית. ישנם מספר גורמים להיווצרות המחלה: הספרות המקצועית מלמדת כי בין השאר גנטיקה ואף מצב נפשי מסוים ומתמשך מביאים לכך, וגם כאמור תאונות דרכים.

למעשה, במהלך השנים האחרונות נפסק כי קיים קשר סיבתי בין תאונות דרכים לבין שורה של מחלות. כך למשל, בית משפט השלום בחיפה הכיר בקשר סיבתי בין סטרס כתוצאה מתאונת דרכים, לבין מחלת הטרשת הנפוצה. במקרה אחר, בית משפט השלום בירושלים קבע כי לתובעת התפתחה מחלת סכרת בשל אירוע דחק בתאונה. בתביעתה לבית המשפט טענה התובעת כי תאונת הדרכים והנזק הנפשי בעקבותיה, הביאה להתפרצות המחלה. בית המשפט מינה מומחה לרפואה פנימית לבדיקת התובעת, וזה קבע כי קיים קשר בין תגובת הדחק לתאונה לבין התפרצות מחלת הסכרת. בסופו של יום נפסק לתובעת פיצוי בשיעור של 587 אלף ש"ח בגין כאב וסבל, הפסד השתכרות לעתיד, עזרה וסיעוד. בנוסף לכך, מעטים יודעים זאת אך גם מחלת הלופוס (זאבת) עלולה להתפרץ בעקבות תאונת דרכים. הזאבת היא מחלה בה הגוף מפתח נוגדנים נגד עצמו וכך פוגע באיברים שונים – בעיקר בכליות ובכלי דם קטנים. מחלת הלופוס עלולה להתפתח כתוצאה מטראומה, וגם במקרה הזה הכיר כבר בית המשפט בתאונת דרכים אשר היוותה הגורם למחלה ופסק פיצוי כספי לטובת הנפגע.

האם ניתן לקבל פיצוי נוסף לאחר שניתן פסק דין בתיק?

המכנה המשותף של כל המחלות הוא ההכרח לזהות בזמן את הקשר הסיבתי אל תאונת הדרכים שיסלול את הדרך להגדלה משמעותית של הפיצוי שיוענק לרוכב. היות וניתן לממש את הזכות להכרה במחלות, כל עוד לא ניתן פסק דין בתיק התביעה. יש לזכור כי מועד ההתיישנות בתביעת ביטוח פוקע כעבור שבע שנים.

מה צריך לעשות כמתעורר חשד שתאונה כלשהי קשורה למחלה?

כאשר מתעורר חשד שמחלה מסוימת קשורה לתאונה, יש להציף את המידע בפני הגורם שמטפל בתביעה על מנת שסוגיית הקשר האפשרי בין השניים תיבדק באופן מקצועי, באמצעות הפניה לרופא, לרבות בתחום הרפואה הרלוונטי. בשלב הבא יתבקש מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט כדי שיקבע אם יש קשר בין התאונה לבין המחלה.

ומה הדין כאשר מדובר על תאונת דרכים שמהווה גם תאונת עבודה?

כאשר מדובר בתאונת עבודה אשר הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, היה ויימצא כי התאונה גרמה לאותו עובד ללקות גם במחלה, הוא יהיה זכאי להגיש למוסד לביטוח לאומי – כל חייו (בכפוף למגבלה של חצי שנה בין בקשה לבקשה) – בקשה להחמרת מצב.

יש טיפים נוספים לרוכבים?

יש לדווח לרופא המטפל על כל בעיה רפואית וכאב שמתעורר, גם אם נדמה כי הוא זניח, ולוודא שכל אחת מהתלונות נרשמת ומתועדת. כל דבר קטן כגדול חייב להיות כתוב ומתועד במסמכים רפואיים.